מחילופי זוגות בלילה לבן לחתונה של מיטל ושי

מה שהתחיל כדאבל בליינד דייט עם אחרים, המשיך שנים אחרי למפגש כמעט אקראי עם מי שלא היה הדייט שלו/ה, פגישה קטנה בספסל, הצעת נישואין שהוקדמה כי הוא לא יכל כבר להתאפק, וחתונה מרגשת מהחלומות

 ערב אחד, לפני שנים, מיטל קבעה עם בחור לדייט ראשון והוא הציע לעשות דאבל בליינד דייט: הוא יביא חבר, היא תביא חברה, והם ייצאו כולם לשתות משהו. החבר שלו היה שי, אשר שנים אחר כך יהיה לבעלה של מיכל. אבל הסיפור לא כזה פשוט. החיבור בין השניים היה נוכח באותו הערב, אבל אף אחד מהם לא עשה הרבה עם זה (אחרי הכל, הם לא שודכו זה לזו) והוא התמסמס. 4 שנים לאחר מכן, בלילה לבן בתל אביב, מיטל קיבלה משי הודעה באתר היכרויות. היא זכרה אותו מיד, לשי לקח כמה דקות להיזכר. הם נפגשו על ספסל ליד הבית שלה מאותו הערב – לא נפרדו.

אחרי תקופה של זוגיות טובה, הגיעו הימים בהם מיטל ידעה ששי עומד להציע. שניהם מודים ששי לא מעולה בלהסתיר דברים, מה שהקל על מיטל בזמנו (ומה שאנחנו חושבים שהיא תכונה נפלאה באנשים ובבני זוג). שי דאג לעצב אצל צורפת טבעת מיוחדת ויפהפייה ותכנן לשלוף אותה במהלך חופשה שלהם בברלין, אבל יומיים לפני הטיסה הוא כבר לא יכול היה להתאפק. באותו הלילה הם הלכו לטייל בים ולמקום האהוב על מיטל בעיר – המגדלור, ישבו על הספסל, כששי התחיל להגיד למיטל דברים מקסימים ובסופם שלף את הטבעת (שהיא ידעה שנמצאת בכיס שלו).

מיטל ידעה מגיל קטן איך היא רוצה שהחתונה שלה תיראה. שי לעומת זאת, רצה בעיקר להתחתן עם מיטל, פחות איך בדיוק ייראה האירוע. מבחינתו, הם יכלו גם להתחתן בבית העירייה בברלין, אליה נסעו אחרי הצעת הנישואין. בסוף, אחרי קצת שכנועים וקראש קטן על 5.91, שי נכנס לעניין והשניים התחילו לתכנן את האירוע. הם רצו וייס קליל ואביבי ולכן בחרו בחתונת שישי צהריים בסוף חודש מרץ. הדבר הכי חשוב להם היה שהחופה תהיה אישית ונטולת שטאנצים, שתביע את הטאץ’ האישי שלהם בלבד. לכן, הם נכנסו לחופה ללא ליווי המשפחות, שניהם בלבד, ובחרו בשישי הקליל Don’t stop believing, האהוב על שניהם, ואפילו רקדו ריקוד קטנטן בדרך לחופה.

את הטקס ערכה אחותו הגדולה של שי. שי הקריא טקסט מקסים וחשוף שכתב למיטל, בעוד שהיא שרה לו שיר שמאוד נגע בה והתאים לנסיבות, להיכרות שלהם ולמעמד. אחר כך המשפחות הצטרפו אל הזוג והם עברו לחופה המסורתית.

שי ומטיל מספרים שהדבר הראשן שמשך אותם ב 5.91 היה ללא ספק הלוקיישן המטורף ביופיו. כשהם הגיעו אליו לראשונה, המקום היה עוד בשיפוצים כך שהם היו צריכים לדמיין איך הוא ייראה. אבל המיקום בטיילת מול הים היה פשוט מקסים בעיניהם, ואת זה הם הצליחו לראות גם מבעד לשיפוץ.

בדיעבד, הם מספרים שהאולם עצמו היה יפהפה לא פחות ומוקפד עד לפרט הכי קטן. “האוכל פשוט הצגה” אם לצטט את האורחים בחתונה, והם התענגו מהשירות האדיב של כל הצוות. חוץ האולם שנראה קצת כמו “חוף מושלם בקריביים”, אם לצטט שוב את חלק מהאורחים בחתונה, בגלל היופי של המקום, החליטו שי ומיטל ללכת על פשטות בעיצוב. החופה היתה בד לבן דק מעל, בלבד.

מיטל ושי ממליצים לזוגות שעומדים להתחתן, קודם כל לשים רסקיו בתיק. שיהיה. מיטל שעובדת בהפקות טלוויזיה ורגילה ללחץ ולטירוף בהם היא מצליחה לשמור על קור רוח וחיוך, מספרת שבחתונה כל הכללים משתנים ושווה להיערך. את הרסקיו שלה קיבלה במתנה שבוע לפני החתונה מחבר טוב לעבודה, וחמש דקות לכניסה לחופה, כשכל ההתרגשות, חוסר השינה וחוסר האוכל נתנו פתאום את אותותיהם, היא דחפה 4 טיפות מתחת ללשון ופשוט בירכה אותו.

אחרי הרסקיו, תזכרו – אומרים שי ומיטל – אם יש מוזיקה טובה, קצת אלכוהול והרבה אהבה, אנשים נהנים.

הספקים שעשו את החתונה:

  • צילום: אורן ואסי איתן, סטודיו לצילום
  • די ג’יי: פרץ גלאס וגאס, זברה מיוזיק
  • איפור ושיער: עינב בר
  • תכשיטים: שלומית אופיר
  • שמלת כלה: שרון כץ
  • חליפת חתן: מילטון
  • טבעות נישואין: ג’קסון